החלטה בתיק ת"א 13785-09-11

1.         בפני בקשת הנתבעים לתיקון הודעת צד ג' באופן שיותר להם להוסיף טענות גם ביחס להתחייבות צד ג' בהתאם למסמך - "תצהיר נהג", עליו חתם צד ג'(להלן: "המסמך).

2.         המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מתאונת טרקטורון שארעה במהלך טיול טרקטורונים שנערך על ידי הנתבעים.

            בהודעת צד ג' נטען כנגד צד ג' כי החליף עם התובעת מקום ואפשר לה לנהוג במקומו בטרקטורון, למרות שידע כי אין לתובעת רישיון נהיגה. בהתאם טענו הנתבעים לרשלנות והפרת חובה חקוקה על ידי צד ג'.

            לטענת הנתבעים, לאחר הגשת ההודעה, הצליחו לאתר מסמכים הקשורים לתאונה וביניהם המסמך, במסגרתו התחייב צד ג' למלא אחר הוראות פקודת התעבורה, לציית להוראות הנתבעים וכן לשפותם על כל תביעה בגין תאונה ו/או נהיגה רשלנית.

3.         צד ג' התנגד לבקשה וטען כי אין המדובר "בתיקון טכני", אלא בהוספת עילה חוזית חדשה, בעוד בהודעת צד ג' המקורית, השתיתו הנתבעים טענותיהם על עילה נזיקית בלבד. לטענת צד ג', רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט תיקון כתבי בית דין בדרך של הוספת עילה ואין המדובר במקרה חריג כאמור. צד ג' הפנה לכך שהמסמך הוזכר כבר בהודעת צד ג' המקורית אולם, למרות זאת, לא נטען בה כי המדובר בהסכם בין הצדדים וכן לא נטען כי המסמך לא אותר. צד ג' טען, כי הנתבעים לא פרטו מדוע "נזכרו" לציין משמעותו של מסמך לטענתם, רק עתה, ומדוע לא איתרו את המסמך, או דוגמתו, קודם לכן.

דיון :

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי אין למנוע את התיקון המבוקש.

            ההלכה הפסוקה הינה כי בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), יש לנקוט בגישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, כשהמטרה היא להביא להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה פ"ד נ"ב 3 בעמ' 421:

            " מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין- נעתרים לו ברוחב לב... חריגים לכלל זה, הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

בהתאם להלכה כאמור, גם אם מן הראוי שהתיקון היה נעשה מלכתחילה, הרי שהטרחה או ההוצאות שיגרמו לצד שכנגד, ניתנות לפיצוי כספי ואין בכך כדי למנוע תיקון המאפשר בירור המחלוקת בשלמותה.

5.         אכן נקבע בפסיקה, כי כאשר המדובר בתיקון המהווה הוספת עילה חדשה, הנטייה תהיה שלא לאשרו. יחד עם זאת המושג "עילת תביעה" פורש בהקשר זה בפרשנות רחבה- עילת תביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. השאלה היא אם מדובר באותה המחלוקת או במחלוקת שונה לחלוטין בין הצדדים ( י. זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית, 1925 עמ' 133,337 ואילך). כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית היסודית במשמעות הרחבה של מונח זה, יאפשר בית המשפט את התיקון.

זאת ועוד, יתכנו מקרים בהם גם אם מדובר בהוספת עילה חדשה במשמעות הרחבה של המונח, לא תידחה רק בשל כך הבקשה. על ביה"מ יהיה לשקול את השלב בו הוגשה הבקשה וכן האם מסכת הראיות לגבי העילה החדשה תהיה שונה ממסכת הראיות הנדרשת ביחס לעילה המקורית (ראה בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ. מדינת ישראל).

6.         במקרה דנן, אכן עילת התביעה בהודעת צד ג' התבססה, על עילה נזיקית. יחד עם זאת כבר בהודעה המקורית הוזכרה בסעיף 5 העובדה כי הנהגים המשתתפים בטיולי הטרקטורונים התבקשו  לחתום על טופס "תצהיר נהג" (הוא המסמך נשוא בקשת התיקון דנן) ואף הועלתה טענה כי החלפת המקום עם התובעת נעשתה על ידי צד ג' בניגוד להוראות.

            גם אם בבקשת התיקון מבקשים הנתבעים להוסיף מהבחינה המשפטית עילה חוזית, הרי המדובר באותה מסכת עובדות אשר הועלתה בהודעה המקורית ומסכת הראיות תהיה זהה. יחד עם זאת, נכון הוא שבנוסף לטענה כי צד ג' הפר את התחייבותו ולא נשמע להוראות הנתבעים, לרבות כפי שהתחייב בהסכם, הוספה עתה גם טענה להתחייבות חוזית לשיפוי הנתבעים.

            מאחר שגם הפלוגתא החוזית מתייחסת לאותה מסכת עובדתית ומאחר שהבקשה הוגשה עוד בטרם הוגשו תצהירי הנתבעים ותצהירי צד ג' ועוד בטרם נקבע מועד לשמיעת הוכחות (בדיון שהתקיים בפני היום, הסתבר כי אף טרם הושלמו ההליכים המקדמיים), שוכנעתי כי אין למנוע התיקון.

            גם אם מן הראוי היה שהטענה ביחס למשמעות המשפטית של החתימה על אותו מסמך- העילה החוזית, תועלה כבר בהודעת צד ג' המקורית, הרי על המחדל בשיהוי בהעלאת הטענה, ניתן לפצות בהוצאות. סבורתני כי יש לדון בכפיפה אחת בכל טענות הנתבעים  המתייחסות לאירוע התאונה, כנגד צד ג' ולאור יעילות הדיון, יש לקבל את הבקשה.

7.         יחד עם זאת, כאמור, היה על הנתבעים להעלות טענתם כבר בעת שהגישו את הודעת צד ג' המקורית. המחדל באיחור באיתור המסמך והעלאת הטענה באיחור, גרמו לצד ג' הוצאות בשל הצורך להגיב לבקשה וצד ג' אף יהיה רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן.

לאור כל האמור ועל מנת שלא למנוע מהנתבעים להעלות את כלל טענותיהם כנגד צד ג' ביחס לתביעה שהוגשה כנגדם, אני נעתרת לבקשה.

            הנתבעים יגישו הודעת צד ג' מתוקנת תוך 5 ימים.